אלוהיםמאת:אלה קוממי
לתפיסתי – אין אלוהים.
אין אלוהים - בדרך בה מוחנו במוגבלותו יכול לתפוס אותו. היכולת שלי לתפוס את המושג אלוהים, מוגבלת ביותר. דרך הגופים בהם נשמתי מתנסה, היכולת לתפוס את אלוהיי מוגבלת – כתפיסת ילד את אביו.
ילד המתבונן אל אביו יש לו היכולת לתפוס אותו כאבא בלבד – כבוראו ויוצר עולמו. ככל שילד זה גדל ומתפתח מתקרב הוא אל אביו ותפיסתו אותו גדלה ומתרחבת. אט אט מופיעה לו האפשרות לראות את אבא כגבר, כבן זוג, כאדם, כנשמה המתנסה וכו'.
מה שקובע את יכולת תפיסתו של הילד את אביו, היא רמת ההתפתחות בה הוא נמצא, קרי הקרבה שלו אל אביו, הגדילה וההשתוות אליו.
כך גם אני מול אלוהיי, כרגע ביכולתי לראות רק את הבורא שבו, כל השאר נסתר מעיניי ואינו אפשרי לתפיסתי דרך הגופים, כל השאר הוא –ריק, אינסוף, נצח. מושגים שאין יכולתי להגדירם ולהבינם כרגע.
ככל שאגדל והשווה את צורתי לצורת בוראי תינתן לי האפשרות לראות ולתפוס חלקים נוספים באלוהיי.
הדרך שלי כרגע להשתוות לאלוהיי היא להשתוות לחלק ה"בורא" שבו, שם יש לי יכולת לתפוס את המושג בהגדרתו.
האופן בו אני משתווה לבוראי הוא פיתוח יכולת הבריאה שבתוכי, שבאה לידי ביטוי בהתנסות והגדלת היכולת לברוא על ידי בריאה ויצירה את המציאות שלי, את עולמי ואותי בכל רגע נתון בחיי.
על ידי כך שאני, הופכת להיות היוצרת והבוראת את המציאות של חיי, אני משתווה לבוראי והופכת בורא בעצמי וכך משתווה לו.
לכשנגיע לרמת התפתחות זו תתאפשר לנו היכולת לתפוס חלקים נוספים באלוהינו, אלוהים הניפץ את עצמו מתוך אהבה ללא תנאי, כדי לאפשר לנו להשתוות לו וליצור אותו בצלמנו.
.jpg){kind=small}