נפגשים במוצאי שבת
אצל זוג חברים בסלון,
זה ידידות עמוקה
אהבה ארוכה
ושנים שמגשימות חלום,
וריח הבשר
השעון שעצר
את דאגות החיים,
והרבה מטעמים
וערב תמים
בחיוך אנו באים,
ונערה על מיתר
בחיוך המזכיר מלאך,
נוגעת בזמן עבר
כאומרת אל תשכח,
היא פורטת על מיתר
מנגנת שיר ישן,
על חלום אשר נשמר
כברית הקשת בענן.
ומטפסים ועולים הזכרונות
כי חלפו הרבה שנים,
ורצות למול עיננו התמונות
איך זה השתננו בפנים,
וריח העבר
הרי לא מכבר
היינו בני עשרים,
עם הרבה חיוכים
נשארנו כולנו אחים
ובתוך נפשנו זוכרים,
ונערה על מיתר
בחיוך המזכיר מלאך,
נוגעת בזמן עבר
כאומרת אל תשכח,
היא פורטת על מיתר
מנגנת שיר ישן,
על חלום אשר נשמר
כברית הקשת בענן.
וכך בינינו
נשארת אהבתנו
חרוטה כברית בליבנו.
וריח העבר
הזכרון שנשמר
כך בינינו נשאר.
.jpg){kind=small}